Quantcast
Channel: תרגום Archives - ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת
Viewing all 188 articles
Browse latest View live

האניגמה –ההגרלה

$
0
0

turingכידוע לכל מכרי, אלן טיורינג: האניגמה מאת אנדרו הודג’ס יצא לאור לאחרונה בהוצאת דיונון-ציבלין, בתרגומי. אני רוצה להגריל בין קוראי האתר שלי עותק של הספר.
כדי להשתתף בהגרלה עליכם לעשות מעשה טוב. לא חייבים לפצח קוד נאצי ולקצר את מלחמת העולם השנייה. רק לשפר את העולם, ולו במעט.
ההשראה להגרלה הזאת היא ד”ר קרן לנדסמן, רופאה וסופרת, הפועלת רבות לטובת בריאות הציבור. קיראו עוד באתר שלה, “סוף העולם – מבט מהיציע“.

אם אתם רוצים להשתתף, כתבו תגובה לפוסט הזה והקפידו על כתובת מייל נכונה, כדי שאוכל ליצור קשר עם הזוכה. רצוי, אבל לא חובה, לספר על המעשה הטוב שעשיתם. אני לא יכולה ולא רוצה לבדוק אתכם, ובוחרת להאמין מראש.
אתם מוזמנים כמובן לספר גם לחבריכם ולהזמין אותם להשתתף.
ההגרלה תיערך באמצעות קוביות D&D ביום שבת 31.1.2015 ואני אשלח את הספר לזוכה בתחילת פברואר.

כמה הצעות למעשים טובים, בסדר אקראי:

  • להביא שתייה חמה למאבטח.
  • לתת מגבות או מצעים ישנים למקלט לבעלי חיים.
  • לשכנע אזרח/ית אדיש/ה להצביע בבחירות הקרובות.
  • לתת ספרי ילדים בעברית לספריית גן לוינסקי או למקומות אחרים שזקוקים להם.
  • לתמוך בפרויקט “מכתבים לבריאות”.
  • לעזור לאדם שמתקשה בכך לצלוח סבך ביורוקרטי – מכתב מנוסח היטב לעיריה/חברת סלולר/ביטוח לאומי יכול לחולל נפלאות.
  • לתרום כסף או להתנדב לעמותה שמטרותיה טובות.

[אגב, בספר יש טעות בשם המתרגמת. ההוצאה הבטיחה לתקן אותה במהדורה הבאה.]


הכירו את סנדיק ספרים

$
0
0

sense**הצעה מיוחדת בסוף הפוסט**
עמיתי המתרגם שי סנדיק הקים הוצאה לאור המתמקדת בפרסום תרגומי סיפורת קלאסית ומודרנית מאנגלית ומצרפתית לעברית. הספר הראשון של ההוצאה היה “תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן שאותו תרגם בעצמו. מאז הוא הוציא ספרים נוספים, ואחרים נמצאים בתהליכי תרגום. גם אני מתרגמת עבורו ספר מאוחר יותר של אוסטן, “ליידי סוזן“, שיראה אור בהמשך.

סנדיק ספרים מיוחדת בשוק הספרות הבעייתי בארץ – ספריה נמכרים ישירות או בחנויות פרטיות, אבל לא ברשתות הספרים הגדולות. הספרים יוצאים לאור מודפסים, וגם כקבצים לקריאה דיגיטלית. חשוב מכל, הם זוכים לתשומת לב ולהקפדה על פרטים, החל מתהליך בחירת הספרים לתרגום, דרך יחס של כבוד למתרגמים ולעורכים ועד לעטיפות היפות (ששם המתרגם מתנוסס עליהן).

השבוע הייתי בחיפה בהשקה של הספר “מאחורי מסכה” מאת לואיזה מיי אלקוט. היה מרתק לשמוע מפי המתרגמת שירלי פינצי לב על הקשר שלה לספר. השקה נוספת תיערך בחנות סיפור פשוט ביום שלישי, 3.2 בשעה 19:00.

את הספר “אליזבת איננה” קראתי בשלב ההגהה הסופית ואני ממליצה עליו בחום – סיפור מיוחד במינו, מתוך תודעתה של זקנה חולת דמנציה. הסופרת אמה הילי היא זוכת פרס קוסטה הבריטי בקטגוריית ספר הביכורים לשנת 2014.

אפשר גם לקנות כרטיסים להשקת הספר “כל הר וגבע: זכרונות לפני ואחרי צלילי המוזיקהמאת אגתה פון טראפ בתרגומה של נעה שביט. האירוע יהיה ב-10.3 בסוזן דלל בתל אביב.

ועכשיו להצעה המיוחדת: הוצאת סנדיק ספרים משתתפת ביום העסקים הקטנים ולכן בימים חמישי ושישי השבוע, 29-30.1.15, אפשר לרכוש את מינויי הזהב והכסף שלה ב-20% הנחה.
מינוי הזהב הכולל 10 ספרים מודפסים + 3 ספרים אלקטרונים ממבחר ספרי סנדיק ספרים ובנוסף ספר מתנה מהוצאת נהר ספרים או עוץ – הוצאת ספרים במחיר 286 ש”ח במקום 350 ש”ח.
מינוי הכסף הכולל 10 ספרים אלקטרונים + 2 ספרים מודפסים ממבחר ספרי סנדיק ספרים במחיר 144 ש”ח במקום 180 ש”ח.

תגידו לשי שאני שלחתי אתכם :-).

אלן טיורינג –האניגמה: סרטונים וקישורים

$
0
0

אספתי כמה קישורים טובים הנוגעים לאלן טיורינג ולביוגרפיה שלו מאת אנדרו הודג’ס שיצאה לאור בתרגומי.

במסגרת יחסי הציבור של הספר, והסרט המבוסס עליו, “משחק החיקוי”, התראיינתי בתוכנית טלוויזיה על הסרט (והיא מובאת כאן) ולתוכנית “רבע לדיגיטל” בגלי צה”ל (קישור להאזנה). בערוץ הראשון שודרה כתבה על טיורינג, באותו הקשר.

ועוד:

ראיון של אבי בליזובסקי אצל ליאת רגב בתוכנית “מעבירים לראשון”, ב-23 ביוני 2012, לכבוד 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג.

האניגמה של טיורינג – הרצאה מפי ד”ר כרמל ויסמן

מחווה מטעם מחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג’ (אנגלית)

סטיבן פריי וצוות הקומיקאים של QI דנים באניגמה ובטיורינג. בין השאר, פריי מספר ששאל בכיר בחברת אפל האם הלוגו של החברה קשור להתאבדות של טיורינג, ונענה שהסיפור לא נכון, וחבל. (אנגלית)

הסבר מפורט עם הדגמה של פעולת הבומבה, המכונה שנבנתה לפיצוח האניגמה. (אנגלית)

כתבה מעניינת מאת רונן דורפן.

ולסיום, בדיחה (רצינית):

בספר בשם “מהיר ממחשבה” (Faster than Thought), שהיה תיאור שלם ועדכני של המחשבים הבריטיים ב-1951–1952, אלן טיורינג מוזכר מעט מאוד. במונחון הספר מופיע ערך אחד הנוגע לו:

מכונת טיורינג (Türing Machine). ב-1936 כתב ד”ר טיורינג מאמר על תיכון ומגבלות של מכונות חישוב. משום כך הן נקראות מדי פעם על שמו. שתי הנקודות מעל האות u הן סרח עודף ולא-רצוי, שנוסף, יש להניח, מתוך רושם שכל דבר סתום עד כדי כך להבנה חייב להיות גרמני במוצאו.

ממצאים נדירים

$
0
0

typeremingtongfairy002במהלך שיפוצים בבלצ’לי פארק התגלו ניירות טיוטה של אלן טיורינג ששימשו כחומר בידוד לגג. החומרים שהתגלו נדירים, למעשה חד-פעמיים, כיוון שבסוף מלחמת העולם השנייה הושמד רוב-רובו של החומר ששימש לפיצוח הצפנים הנאציים, מטעמי ביטחון.

וזה הזכיר לי את הקטע האלמותי הבא מתוך “שלושה בסירה אחת” מאת ג’רום ק. ג’רום (בתרגומו של יאיר בורלא):

מסתבר, שאבות אבות אבותינו היו בעלי טעם אמנותי מצוין, שהרי כל שכיות החמדה ואוצרות האמנות של ימינו, שנחפרו מן האדמה בעמל רב, לא היו אלא כלים של יום-יום לפני מאות בשנים…
קחו, לדוגמה, את כלב החרסינה, המקשט את שולחן הלילה בחדרי. זהו כלב לבנבן, עיניו כחולות-טרוטות, חטמו אדום חִורין, עטור שני כתמים שחורים. ראשו מתוח לצדדים באורח משונה ומאומץ והבעת פניו אומרת חביבות גובלת בטמטום. אין הוא מוצא חן בעיני. מנקודת מבט אמנותית הוא אפילו מעורר בי מורת-רוח עצומה… אולם בעוד חמש מאות שנה, יש להניח, שאיזה ארכיאולוג מושבע יחפור אי שם בנבכי העבר ויעלה את כלבנו ממעמקי האדמה, חסר שתי רגלים, קצוץ זנב וחרומף. הוא ינוקה בזהירות במברשת רכה ויירחץ בחומרים מיוחדים ויועמד אחר כבוד במקום, אשר בו יוכלו הבריות לבחון אותו ולרדת לעמקה של אמנות אמיתית. הם יתפעלו מגונו המופלא של חטמו ויביעו אלף השערות ואחת לגבי יופיה המופלא של אותה חתיכת זנב שאבדה לנצח מקרב שכיות האמנות…
אלפי שוחרי אמנות יעמדו משתאים למראה העיצוב המופלא של ידית סיר הלילה של בננו הקטן, או לנוכח העיבוד הנפלא של טבעת המוצץ, שתחבנו אל פיו, שעה שנלאינו נשוא את זעקותיו.

אגב, מומלץ להמשיך גם לידיעות נוספות על בלצ’לי פארק מהאתר שאליו קישרתי בידיעה הראשונה.
ולקרוא את “שלושה בסירה אחת“. כן, גם בפעם האלף.

מבוא לתרגום על פי “קפטן תחתונים”

$
0
0

בשבוע שעבר דיברתי עם כיתות ג’ וד’ בבית הספר “הר גילון” על תרגום ועבודתי כמתרגמת. באתי בהזמנת הספרנית של בית הספר, ששמחה על ההזדמנות להעשרת חומר הלימוד בנושא השפה והספרות. הקהל היה קשוב ומלא עניין והילדים שאלו שאלות מצוינות. אני כותבת על הביקור בהרחבה כיוון שכמה מחברי המתרגמים כבר שאלו איך מציגים את הנושא בפני ילדים. בסוף הפוסט אני מביאה כמה עצות לשיחה עם ילדים צעירים יותר, בני 4-6.
בפתיחת השעור הצגתי את עצמי: אמא של אופיר ומתרגמת ספרים מאנגלית לעברית. הסברתי שאני מקבלת ספר באנגלית (הראיתי את העותק המקורי של “שומרת הדרקונים”) ויוצרת ממנו ספר בעברית (הראיתי לצידו את הספר שיצא בארץ בהוצאת גרף).
בשלב הזה אני אוהבת להרשים את הילדים בעזרת מילון שמן במיוחד – תמיד מעורר קריאות התפעלות. אני גם מוסיפה כמה מילים על עבודה בבית, בניגוד לנסיעה לעבודה במקום אחר.
ולעניין עצמו. בזמן התרגום אני פותחת במחשב שני חלונות: הקובץ באנגלית משמאל, הקובץ בעברית מימין, ומתחילה לתרגם את הספר, משפט אחרי משפט. כשאני מגיעה לסוף הספר אני קוראת את התרגום ומתקנת את מה שצריך: שגיאות כתיב, מונחים שצריך לברר, דברים שצריך לשנות אולי בהתחלה בגלל משהו שקורה בסוף הספר.
בסוף העבודה הזאת אני שולחת את הקובץ לעורכת (או עורך) שעוברים על התרגום, משווים אותו למקור ומתקנים מה שצריך. אנחנו מתייעצים בינינו וכשהתרגום מוכן שולחים אותו לעימוד, כלומר סידור של הטקסט על הדפים, כולל איורים, אם יש. ואז ההוצאה מדפיסה את הספר בבית הדפוס ושולחת לחנויות.
בתור דוגמה בסיסית ביותר, ומוכרת לכולם, הראיתי לילדים את הספר “The Cat in the Hat” מאת ד”ר סוס באנגלית, ולצידו התרגום לעברית של לאה נאור: “חתול תעלול”. דיברנו על הדימיון והשוני ביניהם: כיוון הכתיבה השונה של שתי השפות מחייב פתיחה הפוכה של הספר, ולכן גם הציור על הכריכה הפוך בכיוונו.

נאור הייתה חייבת לשחזר בתרגום שלה לעברית את העלילה, את החריזה והמשקל, ולהתחשב גם בפריטים שמוצגים באיורים. כדי לשמור על רוח השובבות של המקור היא שינתה את שמו של הגיבור: באנגלית מתחרזות המילים Cat ו-Hat ואילו בעברית שם הדמות מתייחס לצורת ההתנהגות שלה ולא לכובע שהיא חובשת.

בשלב הזה עברנו לשאלות מהקהל הנלהב:

כמה ספרים תרגמת? מה היה הספר הראשון? האחרון? הכי ארוך? הכי קצר? הכי קשה? הכי קל?
את מתרגמת רק מאנגלית לעברית או גם מעברית לאנגלית? ומשפות אחרות? את מתרגמת לילדים או רק למבוגרים?
כמה זמן לוקח לתרגם ספר? זה משעמם? נכון זה קשה? היתה פעם מילה שלא ידעת?
את בוחרת איזה ספרים לתרגם? ואם נותנים לך ספר שאת לא אוהבת?

עניתי בכנות, גם אם בקצרה. השאלה “כמה את מרוויחה?” אמנם העלתה סומק אצל המורה, אבל איפשרה לי להסביר שהתשלום על תרגום הוא לפי אורך הטקסט, כלומר מספר המילים או הסימנים בקובץ שלי. עמוד שלם יכול לעבור צ’יק-צ’ק, ומצד שני יש מילה או משפט שלוקח הרבה מאוד זמן להבין ולנסח. אני נעזרת במומחים לנושאים שונים כדי לברר את המונחים שמשתמשים בהם בעברית או הולכת לספריה לחפש ציטוטים מספרים אחרים.

את משנה משהו בספר?

המטרה שלי היא לשחזר בעברית את חוויית הקריאה של הספר בשפת המקור, כלומר שהקוראים בעברית ירגישו ויבינו את מה שהבינו הקוראים באנגלית. אני משתדלת לשנות ככל המעט את הספר, אמרתי, כך שגם אם יש בו תיאורים שלא מוצאים חן בעיני, אתרגם אותם. וגם אם יש קללה ממש גסה, אחפש קללה גסה באותה המידה והמשמעות בעברית.

מצד שני, לפעמים דווקא הנאמנות למקור מחייבת לשנות משהו בתרגום. סיפרתי לילדים בקצרה על הספר “החיים הסודיים של הדבורים”, שבו ילדה יתומה מאם מחפשת את זכרה בין חברותיה המגדלות דבורים. שם הגיבורה באנגלית “דבורה”, אבל בעברית הקישור גלוי ובוטה מדי, והיה חושף חלק מהמיסתורין של הסיפור לפני הזמן. לכן פניתי לסופרת, סו מונק קיד, והסברתי לה את הבעיה, והיא הציעה בעצמה שם אחר לדמות, שהיא שקלה בשלב קודם של הכתיבה.

ומה עם קפטן תחתונים? התפעלתי מאוד כשאחד מתלמידי כיתה ד’ שאל אותי איך הייתי מתמודדת עם בעייה תרגומית מהסדרה שמקורה במילה Pooh: גם קקי וגם פו הדב. והרי הבאתי בעצמי שניים מספרי הסדרה כדי להציג דרכם התלבטויות בתרגום.
הבן שלי בעצמו גילה לי יום אחד שיש בסדרת הילדים הפופולרית של דאב פילקי תרגום אחד שונה מהאחרים. מתברר שלפני שעשרת ספרי הסדרה יצאו לאור בשנים האחרונות בתרגום של ארז אשרוב, היה ניסיון קודם. בשנת 2000 יצא לאור בארץ נוסח עברי של הספר השני בסדרה, שעליו חתומה רות שחק. כיוון שהספרים האלה מלאים משחקי מלים, שגיאות מכוונות ובדיחות מילוליות, יש כמובן פתרונות שונים בשני הנוסחים. ג’ורג’ והרולד והמנהל מר פיפיש נקראים בתרגום של שחק מנחם, נפתלי ומר קרצי, ועוד ועוד. במקרה של קפטן תחתונים, כמו במקרים אחרים, שיקולי הומור גוברים על נאמנות נוקשה למקור.

מצגת בגן/כיתה א-ב


מניסיוני, קודם כל צריך לתכנן לזמן קצר יותר: 20 דקות לבני 4, חצי שעה ברוטו בכיתה א’, נניח.
מן הסתם, תפיסת השפה של ילדים שונה משל מבוגרים. כששאלתי בגן חובה מי יודע עוד שפה חוץ מעברית הרוב הצביעו, כי מבחינתם גם מילים ספורות בשפה אחרת מעידות על ידיעתה.
דוגמה יעילה לקהל הזה היא “דורה החוקרת”, המוכרת מסדרת טלוויזיה, משחקים וספרים. בארץ היא מלמדת את הילדים אנגלית, למרות שנוצרה במקור בארה”ב כדרך להעצים את דוברי הספרדית.
“חתול תעלול” מתאים כמובן כבר מגיל 3, ואפשר גם להציג את Curious George, שתורגם לעברית בנוסחים שונים: ג’ורג’ / גור / חוני הסקרן.
אני נוהגת להראות את “פנו דרך לברווזונים” מאת רוברט מקלוסקי, שתורגם לעברית ביוזמתה של ילדה בשם עדי שנער. אפשר לדבר מתוכו על שמות הברווזונים, שהם לפי סדר הא-ב.
אפשרות נוספת היא הספר “בטח יש ילד” מאת אלעד וינגרד, שכולל בתוכו תרגום לסינית, ויצא לאור בארץ ובסין.

שרה עם דרקונים

$
0
0

dragnflightכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה יערך ב-6-8 לאפריל 2015 במתחם אשכול פיס בתל-אביב. הפעם לא אעביר סדנת תרגום אלא הרצאת מבוא על תרגום בכלל ותרגום פנטסיה ומד”ב בפרט. ההרצאה מתאימה מגיל 7 ומעלה.

לאחרונה הושק אתר אינטרנט חדש למדע בדיוני ופנטזיה, המציג מאות שעות של תוכן וידאו – סרטים מהארץ ומהעולם, סדרות רשת, ערוץ מוסיקה שכולו מוקדש למדע בדיוני ומבחר אירועים שצולמו במסגרת כנסי המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל במהלך השנים האחרונות. כתובת האתר: vod.sf-f.org.il
אחד הקטעים המוצגים הוא הפאנל “שרה עם דרקונים” שנערך בכנס אייקון 2012 ועסק בסופרת אן מק’קאפרי.
בפאנל משתתפים ד”ר קרן לנסמן, נעמי כרמי, אהוד מימון, גלי גולן ואני. מן הקהל מוסיפים דברי טעם גם המתרגמים יעל סלע-שפירו ועמנואל לוטם.
אמת, איכות השמע של הסרטון לא אידיאלית, והמשתתפים מדברים בקצב רצחני שעוד מקשה על ההבנה.
מצד שני, לדעתי (המשוחדת) הדיון מעניין, ועוסק בין השאר בספרות ז’אנרית בכלל, וספרות מדע בדיוני ופנטסיה בפרט, כולל המעבר ביניהן שעושה מק’קאפרי. הקטע הרצוף הארוך ביותר שלי מתחיל בסביבות 37:30, וכולל אזכור של אומברטו אקו והשוואה בין ג’יימס בונד לדרקון.

בעבר כתבתי על מק’קאפרי וספריה בפוסטים “קינת דרקונים” ו”פיית הבלעחס“.

מאמרים בתרגומי

$
0
0

IMG_1073
הפעם, כמה הפניות למקומות אחרים:

הספד של ויל ויטון ללאונרד נימוי, שגילם את מר ספוק ב”מסע בין כוכבים”

בזכות מר ספוק אני יכולתי להיות הילד המשונה שבסופו של דבר גדל להיות מבוגר קצת פחות משונה, אבל לאונרד נימוי הוא שהפיח חיים במר ספוק, והוא שאיפשר את קיומה של “מסע בין כוכבים” – ושל כל סדרת מדע בדיוני טלוויזיונית מאז 1966.

מותו של האמן, הולדתו של היזם מאת ויליאם דרסביץ באתר המרכז האקדמי שלם

המחשבה על האמן כגאון בודד –תפיסה תרבותית רבת עוצמה, המשפיעה השפעה מכריעה על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות בכלל – מיושנת כבר מזה עשרות בשנים… גישה חדשה צומחת וגדלה החל מתחילת האלף החדש בקירוב, ומחוללת תהליך המעצב מחדש את מהותם של האמנים

חייבים לדבר על TED מאת בנג’מין ה’ ברטון באתר המרכז האקדמי שלם

במישור החברתי, השורה התחתונה היא שאם אנחנו משקיעים בדברים שעושים לנו הרגשה טובה אבל לא עובדים ולא מרכזים מאמץ בדברים שלא עושים לנו הרגשה טובה אבל עשויים לפתור בעיות, הרי שייעשה קשה יותר ויותר, איך לומר, לפתור בעיות.

להזכירכם, יש שני אירועים שלי בכנס “עולמות” בפסח:
תרגום – מבוא פנטסטי” – הרצאה לילדים ונוער (גם מבוגרים מוזמנים) ו”עיר של דמויות שקמות לתחיה“, תחרות תחפושות מעולם “בני הנפילים”.

ועוד שלוש הפניות מעניינות:

המתרגמת שירלי פינצי לב כותבת על נקודת המפגש בין גרמנית לאיטלקית
כתבה משעשעת הסוקרת טרנדים בכריכות ספרים (כולל ספר שאני תרגמתי)
שרשור המלצות על ספרים מרתקים בעמוד הפייסבוק של הסופרת דיאנה גבלדון (באנגלית)

מבוא פנטסטי

$
0
0

בכנס “עולמות” למדע בדיוני ופנטסיה שנערך בתל אביב ב-6-8 באפריל 2015 נתתי הרצאת מבוא על תרגום. המפגש יועד מלכתחילה להיות חלק מרצועת הילדים והנוער של הכנס ולכן הוא מתחיל מן היסוד ממש, אבל מתפתח בהתאם לשאלות הקהל, שהיה ברובו בני נוער ומעלה.
תודתי למארגני הכנס המוצלח ולמשתתפים הנלהבים בהרצאתי, ואני מתנצלת בפני אלה שלא הספיקו לקבל תשובה לשאלותיהם. אתם מוזמנים לשאול בתגובות לפוסט הזה.

הנה קישורים לכמה פוסטים שעוסקים בנושאים שהזכרתי בתשובותי:

חתול תעלול
קרע ברצף – I only count the hours that shine, תרגום סדרות
הדרקונים של פרן – לטאשים
קורי דוקטורוב – התייעצויות עם סופרים שהם אולי קרובי משפחה שלי
בני הנפילים
רובודביקים וחוסר אחידות במונחים


שתי המלצות

$
0
0

DSCF3575-001הפעם אני רוצה להמליץ בחום על שני ספרים, שנמצאים כרגע בשלב מכירה מוקדמת. המשמעות היא שאפשר לקנות אותם דרך הקישורים בהמשך, והם יישלחו לקונים ברגע שיודפסו, בעוד כמה שבועות. בדרך הזאת מחיר הספר נמוך יותר משיהיה בחנויות אחרי ההדפסה, והכסף מגיע ישירות לידי היוצרות, במקום שרובו יישאר בידי החנות.
[בצילום: ביצים צבועות בשוק פסחא בוִינה]

בספר הראשון, עוגות בחלל, מככבים ילדה בת עשר, רובוטים, חייזרים, וצבא של עוגות קרם רצחניות. בחרה ותירגמה אותו גילי בר-הלל, שהוצאת עוץ שלה מתמחה בספרים יפים. זה ספר מאויר ומנוקד, המתאים לילדים שהתחילו לקרוא עצמאית, וגם להקראה. והוא מקסים!

הספר השני הוא אגם הצללים, סיפור פנטזיה מרתק המתרחש במערות אפלות ועל ראשי הרים נישאים, בין הכנרת הצלולה, לאורך הירדן המתפתל ולחופי ים המלח הגוסס. זהו סיפור שמחבר בין נופי הארץ, שירה עברית וכשפים בני אלפי שנים. אני עוקבת כבר שנתיים אחרי תהליך היצירה המורכב של הסופרת רוני גלבפיש, ואין לי ספק שהספר יהיה מופלא.

גילי ורוני חברות שלי ואני עובדת עם שתיהן. אני יודעת כמה תשומת לב ואהבה הן משקיעות בספרים ואיזה טעם טוב יש להן. לעצמי, כבר קניתי. לרכישה, לחצו על שמו של כל ספר.

את אוהבת את קיפלינג?

$
0
0

Kiplingלפני כמה ימים המלצתי על קנייה מוקדמת של הספר “עוגות בחלל” בהוצאת עוץ של גילי בר-הלל. אני שמחה לבשר שהפרויקט כבר עבר את יעד המימון הראשוני. כדי לחגוג את העניין נוספו תמורות נוספות. אחת מהן היא עותק דיגיטלי של ספר נהדר שאני תירגמתי להוצאה. והנה סוגייה תרגומית מעניינת שעלתה במהלך העבודה:

שם צופן וריטי” מאת אליזבת ויין מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה בבריטניה. להערכתי הספר מתאים מגיל 14-15 ומעלה, וצריך להיות ספר חובה לכל נערה.
כיוון שמדובר בספר מתח, אשתדל להסגיר רק פרטים מעטים.
בסצינה המדוברת נכנסות שתי חיילות בריטיות צעירות לפאב שבו יושב מפקד הבסיס שלהן עם איש ביון בכיר. השניים, מתברר, דיברו על השתיים, בעקבות הצלחה מבצעית שבה הוכיחו תושייה רבה. איש הביון, שזומם לגייס אותן, מנווט את השיחה לספר “קים” מאת רודיארד קיפלינג, שגיבורו הוא מרגל בריטי.
הוא שואל “קראת את ‘קים’? את אוהבת את קיפלינג?” החיילת משיבה שקראה כמובן את קיפלינג, וכיום היא מעדיפה את אורוול.
אבל לפני כן היא מתבדחת איתו, בעזות מצח לא קטנה כשמדובר בחיילת מול גבר מבוגר ובכיר ממנה. היא מתייחסת לשאלה כאילו המילה “קיפלינג” היא לא שם של סופר אלא שם פעולה בעל הסיומת הרגילה באנגלית ing. היא אומרת משהו כזה: “אני לא יודעת, חצוף, אף פעם לא עשיתי קיפּל”. באנגלית יש למילה קונוטציות מיניות, בשל הדימיון הצלילי שלה ל-coupling, הזדווגות.
חברי מ”פורום תרגום ועריכה” עזרו לי לגלות שלא מדובר בהמצאה של הסופרת שלי. הסיפור המלא של ההתחכמות וגילגוליה נמצא אצל “חוקר הציטוטים“. מתברר שהבדיחה מוכרת עוד מסוף המאה התשע-עשרה, והופיעה על גלויה שנכנסה לספר השיאים של גינס כנמכרת ביותר בעולם. הגלויה היא יצירה של דונלד מקגיל, מאייר פורה ומצליח ביותר שהתמחה בהומור מפולפל. אגב, ג’ורג’ אורוול כתב מאמר ביקורת מפורסם על מקגיל והמרד שהוא מייצג במוסכמות החברה.

ואיך נפתרה הבעייה בתרגום לעברית של “שם צופן: וריטי”? בשביל התשובה תצטרכו לקרוא את הספר כשיתפרסם. הראשונים שיקבלו אותו יהיו המשתתפים במימון ההמון של “עוגות בחלל” (בתנאי שהפרויקט יגייס 25,000 ש”ח).

נ.ב. מאז הפוסט הקודם קראתי במלואו את “אגם הצללים” של רוני גלבפיש והתאהבתי. עדיין יש הזדמנות אחרונה לקנות אותו במכירה מוקדמת, לפני שהוא יורד לדפוס בימים הקרובים.

רות רנדל, 1930-2015

$
0
0

20150504_163246

הלכה לעולמה רות רנדל, הסופרת הבריטית שהייתה מפורסמת בספרי המתח והבלש שכתבה, רבים מהם בכיכובו של המפקח ווקספורד.
אחד מהם היה הספר הראשון שתרגמתי להוצאת שלגי, “הרצחת וגם ירשת” (במקור Murder Being Once Done, השם ניתן לספר בהתאם לסדרת טלוויזיה שנעשתה על פיו ונקראה כך כששודרה בארץ).
בהמשך תרגמתי עוד שני ספרים מאת רנדל, “גורל הגנדרנות” (Vanity Dies Hard) ו”כביש המריבה” (Road Rage).

תמיד הערכתי את כתיבה של רנדל, אבל בהספדים עליה היה מעניין לקרוא גם שזכתה בתואר אצולה והיתה פעילה פוליטית, בין השאר כיוזמת חוק נגד מילת נשים.

טייסות מלחמת העולם השנייה

$
0
0

Code Name Verityבעלות הברית חגגו בסוף השבוע שבעים שנה לניצחון על הנאצים. החגיגות כללו, בין השאר, מטסים של כלי טיס מתקופת מלחמת העולם השנייה.
שם צופן – וריטי” מאת אליזבת’ ויין שתירגמתי מספר על חברוּת אמיצה בין צעירות בריטיות במלחמת העולם השנייה, אחת מהן טייסת. מאדי, בעלת הכשרון הטכני, לומדת לטוס ומשתתפת בפעולות חשאיות.
הסרטון בקישור הזה, מן השבוע שעבר, מציג טייסת אמיתית כזאת, שחזרה לסיבוב נוסף בספיטפייר בגיל 92. ג’וי לופטהאוס (שם נהדר לטייסת) מתלהבת מאוד מן הטיסה, והדבר היחיד שמטריד אותה הוא כל הדיבורים עם מגדל הפיקוח, כי בזמנו היתה רגילה לטוס בשקט מוחלט, בלי מכשירי קשר.
כאן אפשר לראות תמונות מהמטס שנערך מעל וושינגטון. ובעיתון “הארץ” יש דיווח על המצעד שנערך במוסקבה. אגב, לברית המועצות היו לא מעטות נשים טייסות.
הספר “שם צופן – וריטי” יצא לאור בקרוב בהוצאת עוץ. עותק דיגיטלי שלו יישלח לתומכים בפרויקט “עוגות בחלל” של ההוצאה.

סודותיה של הלוחשת למשפחות

$
0
0

whisperיצא לאור בתרגומי בהוצאת מטר סודותיה של הלוחשת למשפחות מאת מלינדה בלאו וטרייסי הוג.
זהו הספר הרביעי בסדרת רבי המכר “סודותיה של הלוחשת לתינוקות”, והוא עוסק הפעם בדינמיקה הכוללת במשפחה, כישות בפני עצמה, בעיקר כאשר הילדים כבר אינם תינוקות.

” זווית הראייה הזאת מעניקה לקוראים מבט רענן על האתגרים של חיי היומיום, כגון יריבות בין אחים, תקשורת וניהול זמן. הספר, המבוסס על מחקרים וסיפורים של משפחות אמיתיות, מלא בעצות פשוטות, מעשיות ומפתיעות (למשל, ילדים מאושרים כשמבקשים מהם לעזור יותר בבית; מכשולים יכולים לקרב את בני המשפחה אלה לאלה).

המסר שעולה מהספר הוא שתובנה, מודעות ו”חשיבה משפחתית” יכולות לעזור לנו ליצור משפחה מאושרת ופרודוקטיבית יותר וכתוצאה מכך להיטיב עם החברה כולה. “

אני חייבת לאהוב ספר הורות שכולל את הפסקה הבאה:

“צרכי הרבים מכריעים את צרכי המעטים – או היחיד,” אמר מר ספוק מפורסמות בסרט “מסע בין כוכבים II” כשהקריב את עצמו כדי להציל את הספינה ואנשי צוותה. לפעמים המשפחה היא כמו ספינת החלל אנטרפרייז. כולם מטים שכם יחדיו לטובת הכלל. אבל פעמים אחרות צרכי היחיד יכולים להכריע את צרכי הרבים – או שלכל הפחות חייבים להביא אותם בחשבון.

אפשר לקנות את הספר בהנחה של 10% דרך אתר ההוצאה. בשבוע הספר המתקרב הוא יימכר ב-20% הנחה. לחצו כאן לקריאת ההקדמה.

סנדיק ספרים

$
0
0

Vintage-Garden-Tea-Party-GraphicsFairy-1024x842הוצאת סנדיק ספרים, שעליה כבר כתבתי, היא הוצאה קטנה ואיכותית שהוציאה עד כה שישה ספרים מצוינים, מתוך הקפדה על איכות הטקסט, התרגום והעריכה.
הראשון היה “תבונה ורגישות” מאת ג’יין אוסטן, ובעקבות הצלחתו מקדם שי סנדיק את התרגום לעברית של כל כתבי אוסטן. אני כרגע באמצע התרגום של “ליידי סוזן”, רומן מכתבים עוקצני.
ספרים מצליחים נוספים של ההוצאה הם “אליזבת’ איננה” ו”שקשוק המפתחות“.
בגלל העיוותים של שוק הספרים בארץ ההוצאה נקלעה לקשיים כספיים. קוראים נאמנים, שמאמינים בשי ובספרים שלו, פתחו פרויקט מימון המון שמיועד לאפשר לה לחזור לפעילות.
בקישור הבא אפשר לקרוא על ההוצאה, ולתמוך בה בדרכים שונות:
דרך קנייה מוקדמת של הספר הבא, “שיר לאיזי ברדלי” (A Song for Issy Bradley) מאת קריס בריי, בתרגומו של שי סנדיק, דרך רכישה של ספרים אחרים, או בהזמנה של הרצאות.
אחת התמורות המוצעות היא סדנת תרגום שלי. הסדנה מיועדת ל-8 עד 15 משתתפים, ואורכה כשעתיים. המשתתפים יקבלו מראש טקסט קצר לתרגום, ואנחנו נעבור ביחד על התרגומים השונים ודרך הבעיות שהתעוררו ניגע בשלל ההתלבטויות שכרוכות בתרגום טקסט ספרותי.
היכנסו בבקשה לפרויקט, הכירו את הוצאת סנדיק וראו מה האפשרויות לתמיכה בה. גם אם אינכם מעוניינים לתמוך בעצמכם, אשמח מאוד אם תעבירו את הקישור הלאה לחברים אוהבי ספר.

מפגש עם לבאר ברטון

$
0
0

צילום: ניב קלדרון http://wearablevalley.co

צילום: ניב קלדרון
http://wearablevalley.co

השחקן והמפיק לבאר ברטון ביקר בארץ בכנס “מעצבים את העתיד” על חינוך וטכנולוגיה, וכדי לצלם סרטונים לתוכנית שלו לעידוד הקריאה אצל ילדים, Reading Rainbow.
ברטון היה חבר בצוות “מסע בין כוכבים – הדור הבא“. הוא גילם את דמותו של ג’ורדי לה-פורג’ ובצילום אנחנו מחזיקים ספר על הרפתקאותיו המוקדמות של ג’ורדי, שאני תירגמתי לפני כעשרים שנה.
כאן אפשר לראות ראיון קצר עם ברטון, וקטע ניכר מהנאום שלו בכנס “מעצבים את העתיד”. כאן יש סרטון שצילם בארץ לתוכנית שלו, ובו הוא נוסע במכונית שמסוגלת לנהוג בעצמה, בעזרת טכנולוגייה של חברת מובייל איי.
הצילום המשותף שלנו נעשה בסוף מפגש קצר שנערך עם מעריצים ביוזמת MindCET. ברטון סיפר על האידיאולוגיה שמובילה אותו זה עשרות שנים: יש לעודד ילדים לקרוא ולהתעניין בטכנולוגיה על מנת לאפשר להם להפיק מעצמם את המרב.
סיפורים בכלל וספרים בפרט, הוא אומר, הם המפתח לחיים מלאים. וילד שאינו מסוגל לקרוא ברמה של כיתה ד’ בגיל המתאים לכיתה ד’, סיכוייו קטנים בהרבה להצליח בחיים. משום כך הוא דואג לחבב את הספרים על ילדים בעזרת טכנולוגיה – טלוויזיה וכיום גם מחשבים וטבלטים, שדרכם מעבירים את התוכן הרצוי לילדים.

והנה כריכת הספר בהגדלה:
sapir cover2


חוקים פשוטים

$
0
0

rulesיצא לאור בתרגומי “חוקים פשוטים” מאת דונלד סל וקתלין מ. אייזנהרט (עריכת תרגום: רותם רז).
הספר מציג את הכוח שיש בחוקים פשוטים בשלל תחומים בחיים, החל מאורח חיים בריא, דרך קביעת שערי ריבית ועד לתכנון מערכת תחבורה ציבורית.
הוא מביא שלל דוגמאות: חלקן ממחקרים מדעיים ואחרות משיטות הפקה של סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה או שיטות פעולה של פושעים.
אהבתי במיוחד את החוקים הפשוטים של עולם הטבע המורכב, כמו הדרך שבה פרפרים מחפשים בני זוג והתיאום המופלא של מעוף הזרזירים.
מתוך הספר:

הפתרון לחידת מעוף הזרזירים הגיע במפתיע ממהנדס תוכנה שעבד במעבדת מחשבים, לא מחוקר ציפורים ששוטט בשטח. קרייג ריינולדס (Craig Reynolds) למד ב-MIT וכתב שם תזה לתואר ראשון ושני על אנימציה ממוחשבת. תוך כדי יצירה של תוכנת גרפיקה ממוחשבת התחיל ריינולדס להתעניין בסימולציה של פעילות מתואמת אצל בעלי חיים, למשל להקות ציפורים. ריינולדס יצר ייצוגים של עופות, שכינה “בּוֹידִים” (boids), וכתב תוכנה שבה כל בויד פעל לפי שלושה חוקים פשוטים, על סמך המיקום וההתנהגות של חברי הלהקה הקרובים אליו. שלושת החוקים הם: (1) להימנע מהתנגשויות (2) לעוף לאותו הכיוון כמו השכנים הקרובים אליך ו-(3) להישאר קרוב לשכנים הקרובים אליך. לבוידים די בשלושת החוקים האלה כדי לתאם את מעשיהם אלה עם אלה וליצור את התנהגות המעוף המדהימה ברמת הלהקה, בדמיון רב לזאת של ציפורים אמִתיות. אנשי הביולוגיה ההתנהגותית שבחנו את החוקים של ריינולדס בשטח גילו שהם יכולים להסביר התנהגות קולקטיבית במגוון רחב של נסיבות, כולל של דגי גמבוזיה, של זרזירים ושל הולכי רגל המתארגנים בעצמם לשורות מסודרות ברחובות עמוסים.

“מתוקה”זאת לא בהכרח מחמאה

$
0
0

פוסט אורח מאת חברתי אינגה מיכאלי:

הסופרת ג’ואן האריס תיארה ברצף טוויטים את היחס השוביניסטי שהיא סופגת בתעשיית הספרות (בקישור, הרשימה המלאה באנגלית. תרגום לעברית כאן).
בין השאר, היא קבלה על ההתייחסות המופרזת למראה החיצוני שלה ועל כך שהיא (וסופרות אחרות) נשאלות שוב ושוב על הספר “50 גוונים של אפור”, למרות שספריהן אינם קשורים אליו ואינם דומים אליו. סופרים גברים, לעומת זאת, זוכים לשאלות הנוגעות הרבה יותר לתוכן של ספריהם מאשר לניסיונות לכאורה לאזן בין כתיבה לחיי משפחה.

תרגמתי שלושה ספרים של ג’ואן האריס – את “נעלי סוכריה” (מעין המשך של “שוקולד” המפורסם), את “אותיות הכשף” (ספר פנטזיה לנוער) ואת “ג’נטלמנים ושחקנים” (ספר מתח פסיכולוגי ואינטלקטואלי עם סוף שישאיר אתכם פעורי פה).

היא כותבת גיבורות חזקות (כן, בדרך כלל נשים), והספרים שלה עוסקים בשאלות של זהות מגדרית, קבלת האחר, נקמה ועוד שלל נושאים, אז לומר עליה שהיא כותבת ספרים מתוקים על אוכל זה סקסיזם מהסוג הכי מטומטם שיש.

אם תשאלו אותי על איזה מתוך השלושה אני הכי ממליצה, אז על האחרון. כי אני אמנם אישה, אבל מה לעשות שאני אוהבת ספרי מתח אינטלקטואליים עם סוף מפתיע…
מה גם שעבודת התרגום היתה כאן מאתגרת במיוחד (תקראו ותבינו, אני לא מספיילרת), ואפילו זכיתי עליה לשבחים:

“ראוי לציין לשבח את עבודת התרגום רצופת המכשולים שעמדה בפני אינגה מיכאלי, הלוקחת חלק גדול בהפיכת הספר למוצר ספרותי מורכב ומתוחכם, המותיר את הקורא המשתאה כמעט המום לנוכח ההיפוך המוחלט, ומפתה אותו לקרוא את הספר שוב מן ההתחלה מיד בסוף הקריאה.”

הביקורת המלאה כאן.

הספר ראה אור בהוצאת כנרת, ואת העריכה עשתה נאוה צלר הנהדרת, שותפתי המלאה לשבחים בביקורת.

חשבון הטוויטר של ג’ואן האריס
חשבון הטוויטר של אינגה מיכאלי

כנס נוער קורא 2015

$
0
0

IMG_3216-001אני שמחה לספר שהפעם לא רק אבקר אלא גם אשתתף בכנס נהדר שמארגנות חבורת נערות מבריקות ונמרצות.
הכנס השלישי של “נוער קורא” יתקיים ביום שני, ה-17.8, בין 11:00 בבוקר ל-18:00 בערב, באודיטוריום ע”ש סמולרש שבאוניברסיטת תל אביב. הכנס כולל החלפה/מכירה של ספרים יד שנייה – המשתתפים מוזמנים להביא ספרים שהם רוצים למכור ולקנות תמורתם או בכסף ספרים אחרים.
בשעה 13:00 תתחיל ההרצאה הראשונה, ובה גילי בר-הלל, רוני בק ואני נספר על הספר הנפלא “שם צופן – וריטי” מאת אליזבת’ ויין ועל תהליך התרגום שלו לעברית. גילי בחרה את הספר להוצאת “עוץ” שלה, אני תרגמתי ורוני ערכה את התרגום.
בהמשך הכנס יהיה פאנל סופרות והרצאתה המעולה של קרן לנדסמן על “מנהיגות, מורדות ומתבגרות”. בין לבין יהיו אירועים נוספים והמון התרגשות של הקוראים והקוראות הצעירים.
הפרטים המלאים על הכנס כאן.

תמיד יש עוד מה ללמוד

$
0
0
סנט פטריקס קולג', מיינות', אירלנד. נוסד ב-1795.


במשך שנים אני חותמת הודעות דואר אלקטרוני בציטוט
“A little education is a dangerous thing”,
אחרי שנתקלתי בו פעם והוא מצא חן בעיני מאוד, בעיקר בגלל כפל המשמעות האפשרי.
השבוע, תוך כדי קריאת הספר החמישי בסדרה “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, נתקלתי פתאום במוטו שלי, והתברר שהוא שגוי מעט.
הציטוט לקוח מתוך “מסה על הביקורת” שכתב בתחילת המאה השמונה-עשרה אלכסנדר פופ.
החרוז המלא הוא זה:

A little learning is a dangerous thing
Drink deep, or taste not the Pierian spring

והוא מפחית מן העמימות שבציטוט המשפט הראשון בלבד: השכלה מעטה מסוכנת, כותב פופ. יש להרבות בידע, המוצג כאן בדימוי, בתור המעיין המקודש למוזות.
הפרשנות השנייה, הרדיקלית יותר, היא שאפילו תוספת קטנה של ידע נחשבת מסוכנת בעיני בעלי שררה שמעדיפים אזרחים בורים.

עדיין צמאים?
אלכסנדר פופ / מסה על הביקורת, חלק 2. מאנגלית: צור ארליך
הופיע לראשונה ב’הו!’, גיליון 5, שבט תשס”ז, פברואר 2007, בעריכת דורי מנור. כל הזכויות לתרגום שמורות לצור ארליך

בתמונה: סנט פטריקס קולג’, מיינות’, אירלנד. נוסד ב-1795.

הנוער של היום

$
0
0

20150817_142449

כל כך אוהב ספרים שזה נורא.
את כנס “נוער קורא”, שנערך אתמול בפעם השלישית, מארגנת במקצועיות מושלמת קבוצת נערות אוהבות קריאה, המנהלות של דף הפייסבוק “נוער קורא – כן, יש דבר כזה“.
היה מלהיב לראות את מאות בני הנוער שצבאו על דוכני הספרים בכנס (ראו בתמונה) ומילאו את האולם.
בהרצאה הראשונה סיפרתי עם גילי בר-הלל מהוצאת עוץ ועם העורכת רוני בק על הספר “שם צופן: וריטי” ועל העבודה המשותפת שלנו עליו. הגג כמעט התרומם מקריאות ההתלהבות שנשמעו בכל פעם שהזכרנו סופר או ספר שאהובים על הקהל. “הארי פוטר”, “בני הנפילים” ו”פרסי ג’קסון” היו מובנים מאליהם, אבל הם הריעו גם ל”אפיפיורית יוהנה” ולאלן טיורינג (ולא רק בזכות בנדיקט קמברבץ’).
עם זאת, אני חייבת לציין שהתרועות היו רמות הרבה יותר בהרצאה האחרונה של היום, כשד”ר קרן לנדסמן הרצתה בלי המצגת שלה ועשתה נפשות לפמיניזם שיוויוני אמיתי (שגם הוא, כמו כל דבר אחר, טוב יותר עם דרקונים).

כמה שאלות ששאלו אותי אתמול:

  • מתי הכי בכית כשדמות בספר מתה?
  • חשבת פעם לשנות סצינה לא נעימה בספר שאת מתרגמת?
  • לא מפריע לך שהסופרים מקבלים את כל הקרדיט על הספר שלהם, ואת לא?
  • איך התחלת לתרגם?
  • חשבת להחליף מילים לטיניות במילים בארמית?
  • את לא מתעצבנת נורא כשמשנים לך מילים בעריכה?
  • למה רצית להיות סופרת?
  • לאיזו דמות את הכי מתחברת ב”בני הנפילים”?
  • מה קורה אם יוצא לאור תרגום איום ונורא?

משתתפי הכנס ואחרים מוזמנים לפאנל “המתרגמת של הנוסע בזמן” בכנס אייקון הקרוב 29.9.15 בשעה 12:00. בפאנל אדבר עם מתרגמים של ספרי מסע בזמן. פרטים נוספים בהמשך.

Viewing all 188 articles
Browse latest View live